מומחה בפציעות ספורט, ארתרוסקופיה והחלפות מפרקים.
ניסיון בינלאומי, טיפול אישי, תוצאות מוכחות.
ד"ר אוריאל גיבנבר הוא אורתופד מומחה עם תת-התמחות בפציעות ספורט, ארתרוסקופיה של כתף, ברך וירך, והחלפות מפרקים. בוגר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, התמחה בכירורגיה אורתופדית בבית חולים "העמק" בעפולה, שם שימש כ-Chief Resident.
השלים שלושה Fellowships: ב-2019 Fellowship בספורט אצל ד"ר גיא מורג באיכילוב; ב-2020 Fellowship בהחלפות מפרקי ירך וברך בפרת', אוסטרליה; ב-2021–2022 Fellowship בפציעות ספורט (כתף, ברך וירך) בפרת', שם למד שיטות ניתוחיות עדכניות ומתקדמות. כיום הוא רופא בכיר בבית חולים "שיבא" תל השומר, יועץ ומנתח בקופות חולים כללית, מכבי ומאוחדת.
ד"ר גיבנבר משמש כרופא נבחרת ישראל בכדורסל נשים ו-U19, ורופא קבוצת עירוני קרית אתא — ניסיון ייחודי בטיפול בספורטאי עילית בשטח. במקביל, הוא מרצה לאנטומיה בהצטיינות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, וחבר ועד החברה הישראלית לרפואת ספורט וארתרוסקופיה.
שנות ניסיון קליני
Fellowships בינלאומיים
מרצה מצטיין – טכניון
רופא נבחרת ישראל
מפציעות ספורט חריפות ועד ניוון מפרקים — ד"ר גיבנבר מציע אבחון מדויק וטיפול מותאם אישית, שמרני או ניתוחי.
אבחון וטיפול בפציעות ברך ספורטיביות בשיטות מינימאליות פולשניות.
טיפול בפציעות כתף מכל הסוגים, כולל ניתוחי ארתרוסקופיה מתקדמים.
ניתוחים זעיר-פולשניים בברך, כתף וירך – החלמה מהירה ותוצאות מצוינות.
טיפול בבעיות ירך מכאניות וספורטיביות, כולל FAI וקרעי לברום.
מצבים ייחודיים לספורטאים ולאנשים פעילים הסובלים מפציעות כרוניות.
ניתוחי החלפת ברך וירך לפתרון ארתריטיס מתקדמת ומפרקים שחוקים.
רקע: הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) מייצבת את הברך ומונעת הזזה קדמית של השוקה על הירך. זוהי אחת הפציעות הנפוצות ביותר בקרב ספורטאים — בעיקר בענפים הכוללים שינוי כיוון, קפיצה ונחיתה (כדורגל, כדורסל, סקי). מנגנון הפציעה האופייני הוא נחיתה על רגל ישרה, עצירה חדה, או פיתול של הברך.
תסמינים: כאב חד בעת הפציעה, קול "פוף", נפיחות מהירה, חוסר יציבות בהליכה ובשינוי כיוון.
אבחון: בדיקה גופנית (Lachman Test, Anterior Drawer Test), MRI לאישור האבחנה ולבדיקת נזקים נלווים כגון קרע מניסקוס ופגיעת סחוס.
אופציות טיפוליות:
רקע: המניסקוס הוא רקמת סחוס פיברוזית הממוקמת בין עצמות הברך. תפקידו בולם זעזועים, חלוקת עומס ויציבות. קרע עלול להיגרם מפציעה חריפה (בספורטאים צעירים) או משחיקה ניוונית הדרגתית .
תסמינים: כאב בצד הברך (פנימי או חיצוני), נפיחות, תחושת "נעילה" או "קליק", קושי בכריעה ובירידת מדרגות.
אבחון: בדיקה גופנית (McMurray Test, Thessaly Test), MRI לאפיון מיקום, צורה וסוג הקרע.
אופציות טיפוליות:
רקע: הרצועה הצולבת האחורית (PCL) חזקה מה-ACL אך נפגעת פחות בשכיחות. מנגנון שכיח: מכה ישירה על הברך כפופה ("Dashboard Injury" בתאונות דרכים), נפילה ישירה. עלולה להיפגע בשילוב עם רצועות אחרות (multi-ligament injury).
תסמינים: כאב אחורי בברך, נפיחות, תחושת חוסר יציבות בירידת מדרגות ובפעילות.
אבחון: Posterior Drawer Test, Sag Sign, MRI לאישור ולבדיקת מבנים נלווים.
אופציות טיפוליות:
רקע: שחיקת סחוס הברך גורמת לחיכוך עצם-בעצם, כאב, נוקשות ופגיעה בתפקוד. שכיח מגיל 50 ומעלה, אך יכול להופיע בגיל צעיר לאחר פציעות קודמות, קרע מניסקוס, FAI, או כתוצאה מעקת יתר ממושכת.
תסמינים: כאב בעמידה ובהליכה, נוקשות בבוקר, נפיחות, הגבלת תנועה, עיוות ציר (Varus/Valgus).
אבחון: צילום רנטגן בעמידה (הכי חשוב לכימות), MRI לאפיון מצב הסחוס ומבנים רכים.
אופציות טיפוליות:
רקע: השרוול המסובב מורכב מארבעה גידים (Supraspinatus, Infraspinatus, Teres Minor, Subscapularis) המקיפים את ראש הזרוע ומאפשרים תנועה ויציבות. קרע — חלקי או מלא — שכיח מגיל 40, בעיקר בגיד ה-Supraspinatus. יכול להיגרם מבלאי מצטבר, טראומה חריפה, או שילוב.
תסמינים: כאב בכתף, בעיקר בהרמת יד לגובה הכתף ומעלה, כאב לילי, חולשה.
אבחון: בדיקה גופנית (Empty Can, Drop Arm, Belly Press), אולטרסאונד לאיתור מהיר, MRI לאפיון הקרע.
אופציות טיפוליות:
רקע: הכתף היא המפרק הנפרק בתדירות הגבוהה ביותר בגוף. פריקה קדמית (95% מהמקרים) נגרמת לרוב מטראומה. פריקה ראשונה בגיל צעיר (מתחת ל-25) נושאת סיכון של מעל 70% לפריקות חוזרות, עקב קרע בלברום (Bankart Lesion).
תסמינים: כאב חד, עיוות, חוסר תפקוד לאחר הפריקה; לאחר מכן — תחושת חוסר ביטחון בתנועות קיצוניות.
אבחון: צילום רנטגן לשלילת שבר, CT לאפיון נזק עצמי (Hill-Sachs, Glenoid Bone Loss), MRI-Arthrogram לבדיקת הלברום.
אופציות טיפוליות:
רקע: לחץ חוזר על גיד ה-Supraspinatus ו/או גיד הבייספס תחת הקשת האקרומיאלית. שכיח בספורטאים עם תנועות מעל הראש (שחיינים, טניסאים, שחקני כדורעף) ובאנשים המבצעים עבודה פיזית.
תסמינים: כאב בהרמת יד לכיוון 60°–120° ("Painful Arc"), כאב לילי, חולשה.
אבחון: Hawkins-Kennedy Test, Neer Test, אולטרסאונד, MRI.
אופציות טיפוליות:
רקע: קרע בלברום העליון של הכתף (Superior Labrum Anterior-Posterior), כולל עיגון גיד הבייספס. שכיח בספורטאים עם תנועות הטלה (כדורסל, בייסבול, כדורעף). עלול להיגרם גם מנפילה על יד מושטת.
תסמינים: כאב עמוק בכתף, "קליק" בתנועה, ירידה בכוח ההטלה, כאב בגובה הבייספס.
אבחון: O'Brien Test, Speed Test, MRI-Arthrogram (הכי רגיש לבדיקת לברום).
אופציות טיפוליות:
רקע: FAI (Femoroacetabular Impingement) נגרם מלא-התאמה מורפולוגית בין ראש הירך לגביע: Cam (ראש לא עגול), Pincer (כיסוי-יתר של הגביע), או Mixed. החיכוך החוזר גורם לנזק בלברום ובסחוס. שכיח בספורטאים צעירים (כדורגל, ריצה, רכיבה).
תסמינים: כאב מפשעה בפעילות גופנית, תחושת "תקיעות" בכיפוף, כאב בישיבה ממושכת.
אבחון: FADIR Test ו-FABER Test, צילום רנטגן (מדידת Alpha Angle), MRI-Arthrogram לבדיקת הלברום.
אופציות טיפוליות:
רקע: הלברום הוא טבעת סחוס פיברוזית המקיפה את הגביע ומגדילה את שטח המגע ויציבות הירך. קרע יכול להיגרם כתוצאה מ-FAI, טראומה, היפרמוביליות, או שחיקה ניוונית.
תסמינים: כאב מפשעה, תחושת "קליק" בתנועה, חוסר יציבות, כאב ב-C-Sign (לפיתות הירך).
אבחון: FADIR Test, MRI-Arthrogram (הסטנדרט הזהב לאבחון קרע לברום).
אופציות טיפוליות:
רקע: ניוון (Osteoarthritis) של מפרק הירך גורם לכאב, נוקשות ופגיעה בהליכה. גורמי סיכון: FAI לא מטופל, פציעות קודמות, השמנה, גנטיקה. המחלה נמצאת בעלייה עם גיל האוכלוסייה.
תסמינים: כאב מפשעה ואגן, נוקשות בוקר, הגבלת סיבוב הירך, צליעה, קיצור גפה.
אבחון: צילום רנטגן (מרכזי לקביעת דרגת הניוון), MRI לאפיון מצב רקמות רכות.
אופציות טיפוליות:
רקע: דלקת כרונית-ניוונית של גיד אכילס, שכיחה בספורטאי ריצה, כדורגל ובכלל אוכלוסיית הספורט. גורמי סיכון: עלייה מהירה בנפח אימון, נעלים לא מתאימות, ריצה על משטחים קשים, חוסר גמישות בשוק.
תסמינים: כאב והתקשות בגיד בבוקר ובתחילת פעילות, נפיחות מקומית, כאב במישוש 2–6 ס"מ מהעקב.
אבחון: בדיקה גופנית, אולטרסאונד להדגמת עיבוי ושינויים ניווניים בגיד.
אופציות טיפוליות:
רקע: שבר מיקרוסקופי הנוצר מעומס חוזר ומצטבר על העצם, ללא טראומה חריפה. שכיח בצוואר הירך, עצם הפיקה (Navicular), שוקה (Tibia), ועצמות כף הרגל (Metatarsals). גורמי סיכון: עלייה מהירה בנפח אימון, מחסור בסידן/ויטמין D, Female Athlete Triad.
תסמינים: כאב ממוקד הולך ומחמיר במאמץ, רגיש למגע מקומי, נפיחות.
אבחון: צילום רנטגן (לרוב שלילי בשלבים מוקדמים), MRI (הכי רגיש), סריקת עצמות.
אופציות טיפוליות:
רקע: חיכוך של הרצועה המעובה (IT Band) על הקונדיל הלטרלי של הירך בכיפוף/פריצת ברך. שכיחה מאוד בשחקני ריצה למרחקים, רוכבי אופניים ורואי מדרגות.
תסמינים: כאב לטרלי בברך (בצד החיצוני), מופיע לאחר מרחק מסוים בריצה, מחמיר בירידות.
אבחון: Ober Test, Noble Compression Test, בדיקה גופנית; אולטרסאונד לאישור.
אופציות טיפוליות:
רקע: Chronic Exertional Compartment Syndrome (CECS) — כאב שריר הנגרם מאמץ עקב עלייה בלחץ בתוך המדור הפאשיאלי (בדרך כלל בשוק). בזמן מאמץ, שרירים מתנפחים אך הפאשיה הקשיחה מגבילה; הלחץ הגובר גורם לכאב, חולשה ולפעמים פרסתזיות. הכאב בדרך כלל פוסק בתוך דקות מהפסקת המאמץ.
תסמינים: כאב, כובד ולפעמים חולשה ו/או נימול בשוק, מופיעים בעקביות לאחר מרחק/זמן מאמץ קבוע, וחולפים עם המנוחה. במנוחה — הגפה תקינה לחלוטין.
אבחון: מדידת לחץ תוך-מדורי לפני ואחרי מאמץ (Gold Standard — ערכים מעל 15 mmHg לפני, 30 mmHg דקה אחת אחרי, 20 mmHg 5 דקות אחרי); MRI דינמי (לאחר מאמץ) כחלופה.
אופציות טיפוליות:
לפני: בדיקות דם ואק"ג, ייעוץ הרדמה, צום מלילה לפני הניתוח, הפסקת תרופות מדיללות לפי הנחיה.
אחרי: כאב מנוהל עם תרופות, פיזיותרפיה מוקדמת, מעקב תדיר בשבועות הראשונים.
ד"ר גיבנבר מציע שירות מקצועי ומוסמך של חוות דעת רפואיות לבית משפט בתחום האורתופדיה — תוצר של שנים ארוכות בשדה הקליני והמשפטי.
הפרוטוקולים המפורטים להלן מיועדים לפיזיותרפיסטים ואנשי שיקום. הם מהווים קווים מנחים כלליים בלבד ויש להתאים כל תוכנית שיקום באופן אינדיווידואלי לפי מצב המטופל, סוג הניתוח ושיקול דעת הרופא המנתח.
משך כולל: 9–12 חודשים עד חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית תחרותית.
📅 שלב א׳ — שבועות 1–2: שליטה בדלקת ושיקום ראשוני
📅 שלב ב׳ — שבועות 3–6: שיקום טווח תנועה ובסיס כוח
📅 שלב ג׳ — חודשים 2–4: חיזוק מתקדם ואימון תפקודי
📅 שלב ד׳ — חודשים 4–9: שיקום ספורטיבי והכנה לחזרה
משך כולל: 3–5 חודשים. תיקון מניסקוס דורש הגנה על הרקמה המתאחה — לכן הפרוטוקול שמרני יותר מגילוח חלקי.
📅 שבועות 1–6: הגנה ואי-דריכה
📅 שבועות 6–12: העמסה הדרגתית
📅 חודשים 3–5: חזרה לפעילות
משך כולל: 3–5 חודשים לפעילות יומיומית מלאה; 5–6 חודשים לחזרה לספורט תחרותי.
📅 שבועות 1–4: שלב מוגן
📅 שבועות 4–8: שיקום בינוני
📅 חודשים 2–5: שלב פעיל וחזרה לספורט
לוח זמנים כללי לחזרה לפעילות: עבודה משרדית — 3–4 שבועות · נהיגה — 4–6 שבועות · הליכה מאומצת — 12 שבועות · ריצה — כ-3–4 חודשים.
משך כולל: 4–6 חודשים. לאחר תיקון קרע גדול — עד 9 חודשים. הגן על הגיד המתאחה בשלב הראשון.
📅 שבועות 1–6: אימוביליזציה חלקית
📅 שבועות 6–12: טווח תנועה אקטיבי
📅 חודשים 3–6: חיזוק מתקדם וחזרה לפעילות
משך כולל: 4–6 חודשים. לאחר Latarjet — עד 6 חודשים עד לחזרה מלאה למגע גופני.
📅 שבועות 1–4
📅 שבועות 4–12
📅 חודשים 3–6
שתי קליניקות נוחות לקהל המטופלים, בנוסף לפעילות בבית חולים "שיבא".
נחזור אליך בהקדם האפשרי
* שדה חובה
מידע מקצועי ומבוסס ראיות על פגיעות ספורט, ניתוחים אורתופדיים ושיקום — מאת ד"ר גיבנבר
פגיעות ברך, כתף וירך
תסמינים, אבחון, ניתוח שחזור ACL, שיקום וחזרה לספורט — כל מה שצריך לדעת.
קרא עוד ←מה ההבדל בין תפירת מניסקוס לכריתה? מי מתאים לכל טיפול ומה זמני ההחלמה?
קרא עוד ←סוגי הקרעים, גורמי הסיכון, ניתוח ארתרוסקופי ושיקום הכתף לאחר הניתוח.
קרא עוד ←כאב מפשעתי בספורטאים: אבחון, ארתרוסקופיה של הירך וחזרה לפעילות.
קרא עוד ←מאמרים חדשים — ניתוחים, שיקום ורפואת ספורט
מי מועמד לניתוח, כיצד מתבצע ניתוח arthroplasty, כמה זמן אשפוז, ואיך נראה השיקום לאחר מכן.
קרא עוד ←ארתריטיס של הירך, גישה ניתוחית מינימלית פולשנית, זמני שחרור ופרוטוקול חזרה לחיים רגילים.
קרא עוד ←למה הכתף חוזרת להתפרק? ניתוח Bankart, SLAP וגישות טיפוליות לייצוב מפרק הכתף לאורך זמן.
קרא עוד ←נזק לסחוס המפרקי: שיטות ניתוחיות לשיקום הסחוס, מה מתאים לנעורים ומה לגיל הביניים.
קרא עוד ←שלבי השיקום, קריטריונים לחזרה לאימונים, מדדים תפקודיים וכיצד מונעים חזרה לפציעה.
קרא עוד ←ה"ברך של הקופץ" — גורמי סיכון, טיפול שמרני, טיפול ב-PRP וניתוח כשכל השאר נכשל.
קרא עוד ←איך לחזק את הברך, לשפר יציבות ולהפחית סיכון לפציעה — לשחקנים, מאמנים ורופאי קבוצות.
קרא עוד ←מתי נדרשת חוות דעת, ההבדל בין מומחה מטעם תובע לנתבע, ומה כוללת חוות דעת מקצועית.
קרא עוד ←שיקום מלא לאחר שחזור רצועה קדמית נמשך בדרך כלל 9–12 חודשים. חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה אפשרית לאחר 6–9 חודשים, בהתאם לפרוטוקול השיקום ולקצב ההחלמה האישי.
לא בהכרח. קרעים קטנים ויציבים יכולים להחלים בטיפול שמרני. ניתוח מומלץ כשהקרע גדול, גורם לנעילת הברך, או כשהכאב אינו מגיב לטיפול שמרני.
ארתרוסקופיה היא ניתוח מינימלי פולשני דרך 2–3 חתכים זעירים. ניתן לאבחן ולטפל בפגיעות מפרקיות ללא פתיחה גדולה — עם זמן אשפוז קצר, כאב מועט יותר ושיקום מהיר יותר.
אורתופד הוא מנתח מומחה לשלד ומפרקים. רופא ספורט מתמחה בטיפול שמרני בפציעות. ד"ר גיבנבר שלט בשני התחומים — הוא אורתופד מנתח ורופא ספורט מוסמך כאחד.
החלפת ברך מומלצת כאשר ארתריטיס חמורה גורמת לכאב מתמיד שאינו מגיב לטיפול תרופתי, פיזיותרפיה או זריקות. בדרך כלל מדובר בגיל 60 ומעלה, אם כי הגיל לבדו אינו הגורם המכריע.
כן. ד"ר גיבנבר מעניק חוות דעת מקצועיות לצורכי ביטוח, בית משפט ובוררות. ניתן לתאם ייעוץ מקדים בטלפון או דרך טופס הפנייה באתר.